עו"ד זפט ואח' נ' קנדל - פסקדין

ב"כ התובעים: עו"ד עמית סער (איזנמן) ב"כ הנתבעת: עו"ד איריס אילוטוביץ-סגל פסק דין

רקע

א.תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים ברח' סוקולוב 91, הרצליה, גוש 6537, חלקה 176/10 (להלן: "הדירה"). התביעה הוגשה ביום 17/11/02 ע"י עו"ד מרים זפט, בתפקידה ככונסת נכסים על זכויותיו של אהרון קנדל (להלן: "החייב") בדירה, ועל ידי התובע 2 (להלן: "הבנק"), אשר נושה בחייב חוב פסוק. הנתבעת היא גרושתו של החייב, ובעלת זכויות בדירה, אשר מתגוררת בדירה בפועל.

ב.ההליכים בתיק עוכבו למשך שנים ארוכות מחמת הליכים אחרים, אליהם אתייחס בהמשך. בינתיים, ניתן נגד החייב צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל. עו"ד זפט מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסי החייב, והורשתה על ידי בית המשפט, הדן בהליכי פשיטת הרגל של החייב, להמשיך בניהול ההליכים לפירוק השיתוף. אפרט את השתלשלות האירועים כסדרם.

ג.ביום 17/9/2000, בבית משפט זה, בתיק א 20493/00, ניתן נגד החייב פסק דין, בגדרו נקבע כי על החייב לשלם לבנק סך של 656,110 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 8,369 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 11.489 ₪ ומע"מ, כשסכומים אלה נושאים ריבית בנקאית ו/או הפרשי הצמדה וריבית כדין, בהתאם להוראות פסק הדין.

ד.הבנק פתח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין. תיק ההוצאה לפועל צורף לתיק איחוד שהתנהל באותה עת נגד החייב. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ביקש הבנק למנות כונס נכסים למימוש זכויות החייב בדירה. זאת לדעת, על פי נסח רישום של לשכת רישום המקרקעין רשומות הזכויות בדירה על שם החייב ועל שם הנתבעת, בחלקים שווים.

ה.הנתבעת התנגדה בלשכת ההוצאה לפועל למינוי כונס בטענה כי מלוא הזכויות בדירה שייכות לה, מכוח הסכם ממון שנכרת בינה ובין החייב. התנגדות הנתבעת נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל, וביום 29/7/2002 מונתה עו"ד זפט ככונסת נכסים לצורך מימוש זכויות החייב בדירה. בהחלטה מיום 5/11/2002 הורחבו סמכויות כונסת הנכסים והיא הוסמכה על ידי ראש ההוצאה לפועל להגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה, הלוא היא התביעה שלפנינו.

התביעה

ו.הואיל והחייב לא פרע את חובו הפסוק לבנק מבקש הבנק, באמצעות כונסת הנכסים, לממש את זכויות החייב בדירה. הואיל ומדובר במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה בעין, אין מנוס מפירוק השיתוף, בדרך של מכירת הדירה למרבה במחיר וחלוקת התמורה בין השותפים, כל שחלקו של החייב בתמורה ישמש לפירעון החוב. לכתב התביעה צירפו התובעים את החלטות ראש ההוצאה לפועל, ונסח רישום מקרקעין.

ההגנה:

ז.הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה, מן הנימוקים הבאים:

(1)פסק הדין שניתן נגד החייב, ניתן שלא כדין, והלכה למעשה החייב אינו חייב דבר לבנק.

(2)לחייב אין כל זכויות בדירה הואיל והיא נרכשה בעבר מכספי הנתבעת בלבד. לפיכך, אין תוקף גם לעיקול שהטיל הבנק על זכויות החייב בדירה. הזכויות בדירה הרשומות על שם החייב היו צריכות להימחק והדבר לא נעשה בשל רשלנותו של עורך הדין שטיפל בעניין. בהסכם ממון שנכרת בין החייב ובין הנתבעת נקבע שהדירה תישאר בבעלותה הבלעדית של הנתבעת, וכי היא אינה אחראית לחובותיו של החייב.

(3)הבנק התרשל בגביית החוב מן החייב ומשותפיו ועתה הוא מנסה לנשל את הנתבעת מדירתה.

(4)אם תתקבל התביעה לפירוק השיתוף, כי אז יש למכור את הדירה כתפוסה ולהצהיר על הנתבעת כדיירת מוגנת בדירה.

ההליכים

ח.בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 24/11/2003 נקבע:

"אם לא תוגש בקשה לפסק דין הצהרתי תוך 45 יום מהיום, לעיגון זכויותיה של הנתבעת בדירה, לא יהא מנוס מלקבל את הבקשה ולהורות על פירוק השיתוף במקרקעין". (עמ' 2 ש' 14 – 16)

ט.ביום 25/2/2004 הגישה הנתבעת לבית המשפט לענייני משפחה תובענה לפסק דין הצהרתי. התובענה הועברה לדיון בבית המשפט המחוזי. ביום 22/9/2004 בוטל בהסכמה פסק דין לפירוק השיתוף שניתן במעמד צד אחד ביום 15/2/2004. ביום 7/12/2004 קבע בית המשפט כי עד שלא תוכרע שאלת הבעלות בבית המשפט המחוזי, לא ניתן לדון בתביעה לפירוק השיתוף, והדיון בתיק נדחה ללא מועד.

י.ביום 12/3/2009 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי (תיק א 2042/04), ובו דחה בית המשפט את תובענת הנתבעת לסעד הצהרתי. התובעים ביקשו לחדש את ההליכים בתיק, והנתבעת התנגדה לבקשה מן הטעם שעל פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בהחלטה מיום 10/9/09 נדחתה עמדת הנתבעת ונקבע, מפי כב' הש' טובי, כי ההליכים יימשכו כסדרם. אדהכי, מונה כב' הש' טובי לכהונה בבית המשפט המחוזי והתיק הועבר לטיפולי.